ניצול יחסי מרות בעבודה אינם כוללים כל רומן בין עובדים ובין מנהל לכפוף לו. על מנת להבין את ההגבלות החוקיות על קיום רומנים במקום העבודה עלינו להבין תחילה מי נחשב כבעל מרות.

 

בעל מרות יחשב כל מי שבעל יכולת להשפיע על קידום ותנאי העבודה של העובד. הוא לא חייב להיות המנהל הישיר. וניצול מרות יחשב כל מקרה בו בעל ההשפעה ניצל את השפעתו על מנת לקבל טובות הנאה. לכן, מספיק שמתלוננת תשכנע את בית הדין שפערי הכוחות בינה לבין מנהלה גרמו לה לחששות בנוגע לעתידה התעסוקתי והדבר יאפשר פתח להגשת תביעה.

 

התנהותה של עובדת שלא התנגדה ואפילו הסכימה לקשר המיני עם מנהלה אינה מהווה הגנה למנהל.

 

העובדה שהכפוף לא הביע התנגדות למעשים המיניים שביצע הממונה עליו, אין בה כדי לסייע להגנתו של הממונה. בנסיבות של ניצול יחסי מרות, לא יידרשו המתלונן או המתלוננת להוכיח, כי הראו למטריד שאינם מעוניינים בהצעות או בהתייחסויות המיוחסות לו.

 

יותר מכך, בתי הדין קבעו כי בנסיבות מסוימות, מנהל שנעתר להצעת פיתוי של עובדת יכולה להיחשב כניצול יחסי מרות אם נעשתה על מנת לקידום ולקבלת טובות הנאה.

 

על בעלי מרות להיזהר בקשרים רומנטיים עם עובדות בייחוד כאשר מדובר בקשרים מזדמנים ולא ברומן אמיתי והדבר יבחן על פי נסיבות העניין בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבות והראיות שיציגו הצדדים.

 

מומלץ לבעלי מרות לדווח על קיומו של רומן בינם לבין עובדות זוטרות ולפעול לביטול יחסי המרות מוקדם ככל הניתן ועל ידי כך למנוע חשיפה לתביעה עתידית.