הודעה מוקדמת לפי חוק חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001

 

חוק הודעה מוקדמת קובע תקופות הדדיות של עובד ומעביד למתן הודעה לפני פיטורים.

תקופת ההודעה המוקדמת תהיה בתשלום בין אם העובד יבצע עבודה בפועל ובין אם לא.

המעסיק רשאי לוותר על עבודה בפועל של עובד בתקופה זו, אך חובה עליו לשלם בעבורה.

ניתן לחפוף בין תקופת ההודעה המוקדמת לימי מחלה שנצברו והתקבלו אישורים רפואיים בעבורם.

תקופות ההודעה המוקדמת משתנה בין עובד שעתי לעובד בשכר גלובלי.

חוק הודעה מוקדמת קובע את המועדים למתן הודעה מוקדמת בהתאם לאופן התשלום ולוותק העובד במקום העבודה.

הסכמים קיבוציים וחוזי עבודה אישיים יכולים להאריך את המועדים אך לא לקצר אותם.

סע' 3-4 לחוק קובעים:

 

3.  הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד במשכורת (שכר גלובלי)

עובד במשכורת זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן:

(1)  במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים - של יום אחד בשל כל חודש עבודה;

(2)  במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה - של 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה;

(3)  לאחר שנת עבודתו הראשונה - של חודש ימים.

 

4.  הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד בשכר (שכר שעתי)

עובד בשכר זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן:

(1)  במהלך שנת עבודתו הראשונה - של יום אחד בשל כל חודש עבודה;

(2)  במהלך שנת עבודתו השניה - של 14 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה;

(3)  במהלך שנת עבודתו השלישית - של 21 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה;

(4)  לאחר שנת עבודתו השלישית - של חודש ימים.

 

שימו לב! אי מתן הודעה מוקדמת של עובד לפני התפטרות, מאפשרת למעסיק להפחית משכרו של העובד בגין תקופת ההודעה המוקדמת שהיה עליו לתת.

 

הודעה מוקדמת צריכה להימסר בכתב הן לפי דרישת החוק והן על מנת שתוכלו להוכיח בבית הדין שהודעה כזו נמסרה.